Shenkar's trip to the Pacific 2008 travel blog

החוף היפה של מאלכותה

הילדות על חוף הים

השקנאים ממתינים בשקט

תצפית מהמגדל של בן בוייד

צופים על "רולדת" בזלת ענקית

נועה על רקע המגדל

נועה ותמר בכניסה למגדל

גם איל שם

בפארק בפאמבולה

למה הוא מצפה מתמר? י

עוד חברים

החוף בפאמבולה

שוחים בחוף- זה נראה כמו פוטומונטאג' אבל המים באמת מאוד שקטים בחוף...

החוף במרימבולה

רציף הדייגים במרימבולה

נוף טיפוסי בדרך

המרינה בברמגואי לידה מסעדת פיש אנד צ'יפס טיפוסית

החוף בברמגואי עם עצי פיין שמאפיינים את האזור


טוב, אז באופן כללי אנחנו נוסעים לאורך החוף הדרום מזרחי והמזרחי של אוסטרליה בדרכנו לסידני, שגם אותה יש לנו כמובן תוכניות לעבור הלאה לכיוון צפון. הייתה התלבטות קלה בין לנסוע דרך פנים היבשת דרך האלפים האוסטרליים, או לנסוע לאורך החוף. לבסוף עצתו של מדריך במרכז המידע בפיליפ איילנד התקבלה וההחלטה נפלה, לטענתו, עם ילדים יותר מעניין דרך החוף. אחד הטיעונים שלו היה שבאלפים כל הזמן רואים עצים ועצים ועוד עצים והילדים עשויים להשתעמם מכך. ובכן אתמול, בדרכנו מאורבוסט בה בילינו את הלילה, ממש על גדת הסנואי ריבר, למלאכותה, נסענו די קרוב לים אבל כל הדרך עברה ביער עצום של איקליפטוסים, מה שגרם לנו להרהר שנית בעצתו של המדריך במרכז המבקרים. אולם לאחר היציאה ממלאכותה, המצב קצת השתנה והצלחנו לראות קצת נוף מסוג אחר, נוף שממשיך ללוות אותנו לפחות עד עתה, כשאנחנו בחניית לילה בפארק הקרוונים של בורמונגי. ובכן הנוף נחלק בעצם לשניים, כשאנחנו ממש קרובים לים, אז יש את החופים המרהיבים והמפרצים שהם לעיתים חוליים ולעיתים סלעיים, וכשמתרחקים, ממש מעט, הנסיעה היא כמו בתוך ציור של גבעות ירוקות מדשא, עצי אקליפטוס זרועים פה ושם וחוות שנראות כאילו נשכחו כאן מהמאה הקודמת ומזו שקדמה לה. מה שעוד היה מרהיב בעיני הוא, שלצידי הדרכים צומחים להם ככה, בדרך טבע, שושנים צחורות. עשרות עשרות של הפרחים הלבנים והיפיפיים הללו. העיירות ציוריות ומקסימות. הרחוב הראשי של כל עיירה נראה גם הוא מפעם ובעצם למה לשנות? החנויות מגוונות, חנויות בגדי הנשים למשל, פונות לאוכלוסיית ה"דודות", משהו מוזר ביותר, אך ממש על ידן יכולה להיות חנות לבגדי גלישה עדכניים. ובכל אופן, כל אופיו של הרחוב הראשי כל כך תמים וכל כך לא צרכני שזה די מדהים. באופן כללי, מה שמדהים פה היא אווירת השלווה והרוגע. נראה כאילו לא ממש עובדים פה. כל רכב שני גורר משהו, סירה או קרוואן. היום הסתובבנו על יד מזח בעירה מקסימה בשם מרימבולה השעה היתה ארבע אחר הצהרים ועל המזח הקטן היו לפחות 10 גברים שבאו לדוג להנאתם. או קיי, חלקם נראו פנסיונרים, אבל לא כולם. ובכלל, בסופרמרקט למשל, אנשים קונים ב"רגוע", עוברים לאט בין השורות, בוחנים, בודקים. אני לא זוכרת מתי לאחרונה אני ערכתי קניות בסופר בסגנון שלא היה מרתוני לחלוטין.

וקצת על המסלול, כדי שתוכלו לעקוב ואנחנו להיזכר. אז כאמור, מאורבוסט נסענו למלאכותה. עיירה ציורית על שפת נהר שנשפך לים. הסתובבנו קצת לאורך גדת הנהר, על יד עשרות הסירות והתרשמנו מהשקנאים הענקיים וממעופם המרשים ממש מעל קו המים. אחרי שמצאנו פיצריה שהייתה פתוחה באורך פלא בשתיים בצהרים (כאן משום מה, רוב בתי האוכל פתוחים בבוקר ובערב) המשכנו בדרכנו. העצירה הבאה הייתה בפארק הלאומי של "בן בויד". בן בויד היה יזם בריטי שהחליט לגייס כספים ולהשקיע בעיירות של ציידי לווייתנים המצויים כאן באזור. הוא היה קצת פנטזיונר ולא ממש הצליח. הסיפור הוא שהוא ברח לאיי שלמה ושם נמצאה סירתו הריקה ועקבות רבים על ידה, כנראה של אוכלי אדם. בקיצור, מה שנותר ממנו באזור הוא מגדל גבוה ליד הים, אותו רצה שיראו למרחקים. משם לא הרחק נסענו ל"עדן", שגם לה חופים יפיפיים, ונסו לנחש מה ממוקם ממש לא רחוק מקו המים? בית קברות. כן כן, פשוט מדהים. במרכז המבקרים של עדן הציעו לנו לבלות את הערב בפארק בעירה הקרובה "פאמבולה", שהוא גם על שפת הים וגם מסתובבים בו קנגרואים באופן חופשי. אכן היה פארק יוקרתי ויקר, אבל היו קנגרואים והייתה כרית קפיצה לילדים והיה גן שעשועים מושקע ומיני גולף ובריכה והיה אינטרנט. כך שזכינו מכמה עולמות. עם עזיבת הפארק הבוקר נסענו רק עוד קצת כדי לראות את החוף ומצאנו לגונה ענקית ויפיפיה עם מים רדודים. מזג האויר היפה וכל היופי מסביב, עצרו את הקרוואן, ויושביו ירדו לטבילה בים (או לצילום השוחים בים...☺). משם המשכנו עוד כמה קילומטרים למרימבולה. עיירה ממש מקסימה הסובבת מפרץ מקסים. ערכנו קניות למילוי המקרר וגם חידשנו לבנות את בגדי הים ביחד עם חולצות ארוכות להגנה מהשמש - כולם יצאו מרוצים. משם בנוף הגבעתי המקסים, דרך העיירות השלוות והחוות המיושנות, הגענו לעצירת הלילה, בברמגואי. לקחתי חופשה היום מהכנת ארוחת הערב וטעמנו בפעם הראשונה פיש אנד צ'יפס במסעדת טייק אוויי. החוויה עברה בשלום אך לא הייתה מלהיבה. הבירות שלנו בהחלט עזרו לאזן קצת את רמת השמנוניות בדם. זהו, כנראה שבכל זאת, אין תחליף בינתיים, לבישולים של אמא.




Advertisement
OperationEyesight.com
Entry Rating:     Why ratings?
Please Rate:  
Thank you for voting!
Share |